יישון

ינואר 11th, 2011

אני חושב שאחד המושגים שהכי מבלבלים את הישראלים הוא המושג בשר מיושן. מה זה? למה צריך לאכול בשר ישן? ובכלל יש כאלה ששומעים את השורש ע.ש.נ. בתוכו, ואז הם בכלל לא רוצים פסטרמה.  נעשה קצת סדר בבלגן.

המונח המקצועי ליישון הוא הבחלה. אבל האסוציאציה הראשונה היא בחילה, ולכן השתמשו במושג יישון, דהיינו לעשות את הבשר ישן. האם בשר מיושן זה טוב?

מכירים אבוקדו? יופי. מכירים. בתחילת העונה הרי האבוקדו קשה כמו בטון. כולם יודעים ששמים אותו כמה ימים בצד והוא הופך להיות רך ואכיל. בעצם יש אנזימים שגרמו לו להתרכך. אותו תהליך, שתכף נסביר , קורה בבשר. זוכרים את הפוסט על האקטין והמיוזין ?

אז אמרנו שהבשר קשה בגלל התכווצותו. עכשיו צריך לרכך אותו באופן טבעי. אנזימים (חלבונים קטנים עם תפקיד מוגדר) מסוימים, הנקראים קלפאינים, קיימים בבשר ומפרקים את הקשרים בין האקטין למיוזין, וכך בעצם הבשר מתרכך. ככל שניתן לבשר יותר זמן להתרכך, הוא יהיה רך יותר, אבל בשלב מסוים ישתלטו עליו חיידקים לא טובים ובעצם יקלקלו אותו ויהפכו אותו להיות בלתי ראוי למאכל. לכן בעצם צריך להגיע לאיזון מסוים. מצד אחד לתת לו מספיק זמן להתרכך, ומצד שני שלא יתקלקל. אגב הקלפאינים שפועלים בסביבה רווית סידן פועלים מהר וטוב יותר. ולכן מרינדות על בסיס יוגורטים וחלב מרככות את הבשר (אבל הכשרות…..).

היישון חיוני במיוחד בחלקים היקרתיים, אלה שמכילים מעט קולגן, ודורשים זמן בישול/ צליה קצר. חלקים כמו צלי כתף או שריר ודומיהם כמעט ולא עוזר להם היישון לטובת הרכות.

יש שתי שיטות עקריות:

  •  ישון יבש- בשיטה זו תולים את הבשר במקרר מיוחד עם לחות מסוימת, כיוון אויר מסוים, טמפרטורה מסוימת ועוד פרמטרים ופשוט נותנים לו לישון בשקט לא פחות משבועיים. בתום פרק היישון הזה הבשר מבחוץ נראה לא מפתה בכלל. כתמים שחורים, וארגמניים וקצוות יבשים. בקיצור לא נראה מזמין. עכשיו לוקחים סכין טובה וחושפים לאט את הבשר בפנים. פשוט זורקים את כל הבשר החיצוני הלא מזמין ומתגלה בשר ורדרד יפהפה(טוב אני קצב, מותר לי להתרגש קצת, לא?). חסידי שיטה זו טוענים שהבשר "מרוכז בטעמיו", כמו ציר של מרק שצומצם והטעמים בו מרוכזים כך הבשר. הרי מה שקרה לבשר זה שהוא התייבש, כלומר איבד נוזלים וזה תהליך דומה.

    שימו לב לצבע הלא מזמין של הבשר בזמן היישון

             החסרון הגדול של שיטה זו הוא הפחת הגדול שנוצר (בין 30 ל50 אחוז הולכים לפח) ומכאן כמובן נובע מחירו הגבוה משמעותית מצורת הישון הבאה:

  • ישון רטוב- בשיטה זו מכניסים את הבשר לתוך שקית מיוחדת ויוצרים ואקום. בואקום-תת לחץ- הגדילה של החיידקים  מתעכבת וכך ניתן לשמור את הבשר לפרק זמן ארוך יחסית(בארץ מותר מעל 40 יום באטליז לפי משרד הבריאות).  היתרון הגדול הוא שאין פחת.מתנגדי השיטה טוענים שיש טעם לוואי חמצמץ לכל התהליך הזה.

בשר ביישון רטוב. אין פחת.

דגש מאד חשוב- אל תנסו ליישן בבית. כשפותחים מקרר באטליז הטמפרטורה נותרת על כנה, ואילו בבית כשפותחים את דלת המקרר, במיוחד בקיץ, הטמפרטורה משתנה משמעותית, וזה הכי רע לבשר. חוץ מזה מקרר ביתי מכיל עוד כל מיני מאכלים שיכולים להוסיף לבשר ארומות שלא בטוח שרציתם (דג מלוח, מישהו?).

זה לא גברת, זה אדון………….

ינואר 4th, 2011

קבלו תיקון טעות……. לבמבי נולד עגל. לאברם ושרה יש נכד… אוי לבושה. היה חשוך. פדיחות……….

אברם סבא!!!!!!

דצמבר 28th, 2010

במבי, העגלה, והצל שלי

מזל טוב לאברם ושרה לרגל הולדת נכדתם הראשונה, בת לבמבי ופר אנגוס. העגלה שחרחורת עם קצת עור עודף בצואר ובבטן, והפאסון של אברם. שם, מישהו?

סרטון מעלה חיוך

דצמבר 20th, 2010

הסרטון הזה כל פעם מצחיק אותי מחדש. תהנו.

הריכוך המכני

דצמבר 14th, 2010

אני פשוט אפסיק להתנצל  שאני נעלם לכם לשנה וחוזר. יש לחץ. והלואי שאוכל לכתוב פוסטים כל יום אבל זה לא יוצא…

אחד הגורמים החשובים ביותר בהנאה שלנו מבשר היא רכות הבשר. בעצם לא מעניין אותנו אם הרוטב של הצלי טעים באופן יוצא דופן אם לא הצלחנו להשלים נגיסה, וגם לא מידת צריבת האנטריקוט אם הוא לא היה רך.

בפוסט זה נתחיל לגעת בנושא קשה זה, תרתי משמע.

קצת ביולוגיה. תחזיקו מעמד, וזה יסדר לכם את הראש לגבי השאר.

 הסיבים הקטנים ביותר המרכיבים את הסיבונים של השריר קרויים אקטין ומיוזין. למיוזין יש מעין זרועות קטנטנות הנתפסות בסיב האקטין לפי פקודה של המוח. (הזרועות  נקראות ראשי המיוזין)כאשר השריר רפוי הסיבים בחפיפה חלקית. כאשר השריר מכווץ הסיבים בחפיפה גבוהה.לאחר השחיטה מתחילה להיווצר חפיפה גבוהה בכל הגוף של האקטין והמיוזין המגיעה לשיאה לאחר כעשרים וארבע שעות, ואז כל הבשר מכווץ כולו (התהליך נקרא ריגור מורטיס) . אם תנסו לאכול את הבשר בשלב זה המרקם יזכיר לכם מזרון גומי קשיח.

סיבי האקטין והמיוזין. שימו לב לראשי במיוזין הנשלחים לאקטין

בשלב זה נכנסות השיטות של ריכוך הבשר. בפוסט זה נדבר על ריכוך באמצעות שבירה מכנית:

  • הפשוטה מכל- טחינת בשר. כאשר אנחנו טוחנים בשר אנו שוברים הלכה למעשה את החפיפה בין הסיבים ובכך הבשר מתרכך.

  • פטיש שניצלים- ע"י הכאה בפטיש אנו שוברים גם כן את החפיפה בין הסיבים

יש עוד שתי שיטות שנחקרו באוניברסיטה אבל תכף תבינו את רמת תדירות השימוש בהן.

הראשונה היא ריכוך באמצעות גלי קול.  לכל חומר/רקמה בעולם יש רזוננס. הרזוננס פירושו שאם פעילו על החומר גלי קול בתדר המסויים לו יתחילו להיווצר בו זעזועים פנימיים קשים שיגרמו לו בסוף להישבר. לדוגמא- תמיד כשמתחיל לכם רעש באוטו בטורים מסויימים של המנוע, בורג מקרקש וכו' זה אף פעם לא יחלש. תמיד עם הזמן זה רק יחמיר עד שמשהו ישבר.דוגמא נוספת- זוכרים את הסרטים המצוירים שתמיד יש אשה שמנה ששרה ואז מתנפצת כוס זכוכית? ובכן זה אמיתי. יש אנשים שמפעילים על הזכוכית את הקול בתדר המסוים לה וברזוננס הנכון הם פשוט מנפצים אותה. היו חוקרים שבדקו מה הרזוננס הפנימי של הבשר, ובנו מעין מסוע הנע עם בשר עליו ועל הבשר מופעלים גלי הקול ברזוננס הספציפי לו וכך הבשר מתרכך.

בשיטת הריכוך האחרונה להיום מכניסים את הבשר לתוך שקית ואקום מכניסים לתוך מיכל מים אטום עם , ובכן, לבנת חבלה….. יוזמים אותה ומהפיצוץ נוצרים גלי הלם שמרככים את הבשר ע"י שבירת הסיבים. בפעם האחרונה שביקשתי לבנת חבלה מצאתי את עצמי במרתפי השב"כ ;-) אז השיטה הזו גם כן בעייתית משהו.

בפוסט הבא אדבר על יישון, שזו הדרך הקלאסית לריכוך בשר בחלקים גדולים.

 

רוסטביף

ינואר 25th, 2010

רוסטביף

רוסטביף

הרוסטביף הוא אחד ממנות ההגשה הבשריות המרשימות ביותר, אבל הכנתו פשוטה למדי בתנאי ששומרים על מס' כללים בסיסיים.

מהו הרוסטביף? הרוסטביף הינו בשר הנצלה בחום יבש, כלומר אין לו נוזלים חיצוניים המעניקים לו לחות במהלך הצליה, וכמו כן הבשר חשוף למקור החום ללא כיסוי. בעצם המונח הנכון ביותר להגדרת צליית הבשר בצורה זו הינו אפיה.

הרוסטביף לעולם יוכן מחלקים מובחרים בלבד. לא כל נתח מתאים לרוסטביף. מכיוון שזוהי חשיפה קצרה יחסית  למקור חום, שאינה מאפשרת לרקמות הקולגניות להתרכך, ולכן החלקים חייבים להיות רכים מטבעם.

כמו כן הבשר עצמו חייב להיות משובח. נתח מעגל/ה מזן נחות או נתח שלא טופל כראוי לא יביאו לתוצאות טובות. בשר לרוסטביף לא חייב בהכרח להיות מיושן (אם כי כמובן הדבר אינו גורע).

הנתח הקלאסי לרוסטביף הוא הסינטה, ולכן יש אשר קוראים לה בארץ רוסטביף, וזו טעות. רוסטביף פירושו בשר צלוי. גם אנטריקוט, פריים ריב, שייטל, פילה ועוד מצוינים לרוסטביף, ולעיתים אף עולים באיכותם על הסינטה, הכל תלוי בצורת ההגשה. כאשר הבשר מוגש חם האנטריקוט והפריים ריב יהיו טעימים יותר בגלל השומן הפנימי אשר מעניק לבשר מימד טעם נוסף. כמו כן נתחים אלו רכים יותר מטבעם מאשר הסינטה ולכן הם בחירה מצוינת.

לעומת זאת אם הבשר יוגש קר הסינטה והפילה כרוסטביף הם בחירה טובה יותר, כיוון שיש להם מיעוט שומן פנימי, ושומן קר אינו ערב לחיך.

כמו בסטייק גם לרוסטביף כמה דרגות של מוכנות. כאשר הרוסטביף רייר(rare) הבשר מגיר נוזלים אדמדמים בכל פריסה. בדרגת מוכנות מדיום((medium הבשר ורדרד יותר, ובדרגת מוכנות וול-דן (well-done) הבשר בעל צבע אחיד אפרפר-חום לאורך הפריסה. בסינטה ובפילה מומלץ לא לעבור את דרגת המדיום, ככלל הבשר יהיה רך ועסיסי יותר ככל שדרגת המוכנות תהיה נמוכה יותר.

מהי בעצם דרגת המוכנות? תתרעננו בפוסט על מידת עשיה

ניתן לראות כי הטמפרטורות מדויקות מאד, לכן אם ברצוננו להגיע למידת המוכנות המושלמת הרצויה מומלץ בחום לקנות מדחום מיוחד לבשר. מחירו של המדחום יחזיר את עצמו אינספור פעמים במחמאות שתקבלו, ומנגד ימנע מפח נפש  כתוצאה מבישול נתח יוקרתי מעבר לצורכו.

בשימוש במדחום חשוב לדעת כי גם לאחר הוצאת הבשר מהתנור הבשר ממשיך להתבשל מבפנים והטמפרטורה הפנימית ממשיכה לעלות במס' מעלות, לכן מומלץ להוציא את הבשר לפני שהגיע לטמפ' הרצויה מבחינת מוכנות.

 

ולהכנה:

רצוי לתכנן מראש לוח זמנים כך שהבשר יוגש בדיוק כמו שצריך.

מומלץ לילה לפני ההכנה כבר להשרות את הבשר במשרה הרצוי.

4 שעות לפני ההכנה יש להוציא את הבשר מהמקרר לטמפ' החדר.

הבשר יצלה בתבנית לא מכוסה. המהדרים מניחים בתוך התבנית רשת כדי שכל הנתח יצלה ללא מגע עם נוזל מבעבע (ואז התחתית מתבשלת, ולא נצלית).

התנור חייב להיות לוהט בעת הכנסת התבנית לתוכו. מכת החום נועדה להוסיף טעמים  ע"י ראקציית מילארד (ראקציה המתרחשת בחום גבוה מאוד  ויוצרת קרמליזציה ומשחימה את הבשר).

 

זמן הצליה הכולל תלוי בגודל הנתח.  כלל הברזל הוא שברבע השעה הראשונה מתבצעת הצליה בחום הגבוה ביותר של התנור (250-260 מעלות צלזיוס), ולאחר מכן מורידים את חום התנור לבינוני (175 מעלות צלזיוס) וממשיכים בצליה עד להגעה של 5-10 מעלות צלזיוס לפני הטמפרטורה הרצויה, וזאת מכיוון שגם לאחר הוצאת הנתח מהתנור הטמפרטורה הפנימית עולה. מי שאין לו מדחום מתאים יאלץ לחשב. אגב, אצלנו בקצביה, כל מי שקונה רוסטביף מקבל אותו כבר עם טבלת הצליה המתאימה לנתח הספציפי אותו קנה.

 

מה שחשוב לדעת הוא המשקל הכולל של הנתח.

כדי להגיע לדרגת צליה rare כל חצי ק"ג צריך בין 12 ל15 דקות (אם הנתח עבה/גבוה אז 15 דקות, ואם דק אזי 12 דקות)

לדרגת צליה medium- בין 15 ל18 דקות.

לדרגת צליה welldone בין 18 ל20 דקות.

 

ניקח לדוגמא  נתח במשקל 1.5 ק"ג. זמן הצליה הכולל שלו הוא :

למידת עשיה rare בין 36 ל 45 דקות.

למידת עשיה medium בין 45 ל 54 דקות.

למידת עשיה well done בין 54 ל 60 דקות.

 

ניקח את נתח זה, בהנחה שהוא גבוה ועבה, נכניס אותו למכת חום בתנור חם מאוד למשך רבע שעה. נפחית את רבע השעה שהוא שהה בתנור מזמן הצליה הכולל. אם נרצה אותו ברמת עשיה של מדיום, הנתח ישהה בתנור בחום בינוני עוד חצי שעה בדיוק. 

לאחר הצליה יש להוציא את הנתח מהתנור מיד, ולתת לו לנוח לפני הפריסה. בדר"כ מומלץ לתת לו לנוח, לאחר הצליה, רבע שעה בנתחים קטנים, וחצי שעה בנתחים גדולים.

 

תיבול:

שוב אני מזכיר, מומלץ להשרות לילה מראש. אם לא, חבל אבל לא נורא. רוסטביף קלאסי  נמשח בשמן זית מעולה (במקור חמאה, אבל שמן זית עושה את העבודה מצויין), הרבה שום, הרבה פלפל גרוס, במיוחד בחלק העליון (תורם לחריפות, אז זהירות), ועשבי תיבול (טימין או רוזמרין). זה המתכון הקלאסי. אפשר להוסיף חרדל, גרגרי חרדל, גרגרי כוסברה, בהרט, ריבה, דבש או כל מה שעולה על דעתכם.

תהנו.

 

 

צמחונות…………

דצמבר 21st, 2009

 הנה אחת מהדוגמאות של התגובות  שנוחתות אצלי מידי פעם. ברור כמובן שלא אפרסם אותן, אבל תשפטו את זו לדוגמא.

"אנו בהחלט מאמינים לכם שמתכוני הבשרבאתר הם טעימים מאד ואפילו בטעם גורמה,
אך עדיין לדעתנו זה לא מצדיק רצח של בעלי חיים חפים מפשע.
מן הראוי שתוסיפו באתר גם מספר מתכונים המבוססים על תחליפי בשר כגון נקניקיות צמחוניות ושניצלים צמחוניים על מנת להפחית גם לו במידה הקטנה ביותר את רצח ההמונים של פרות תרנגולות וכבשים שמתחולל כנגד עינינו.
ניתן גם לחנך את הדור הצעיר שבשר ניתן לאכול אך משתדלים לההפחית באכילתו כדי להפחית פגיעה בבעלי חיים.
אנו גם יכולים להבין שאדם שכל חייו רגיל לאכול בשר טעים לא יוכל לשנות את הרגליו,
אך לפחות תנו דעתכם ולו לרגע אחד על בעל חיים שנרצח על מנת שתיהנו מהאוכל הטעים.
כהתחלה אם תוסיפו מתכון צמחוני אחד באתר, נהייה מרוצים.

קחו לתשומת ליבכם,
קול החיות
לתגובות
animals_want_to_live@walla.com"

תבינו,צמחונים יקרים, אני פתחתי בלוג על בשר, שבו כל מי שרוצה יוכל להרחיב את ידיעותיו בנושא, ולשפר את בישוליו. אתם לא חייבים לקרוא, ובטח אל תטיפו לי מוסר. "כמה מחברי הטובים ביותר הם צמחונים" כמו שנהוג לומר, ועדיין הם לא קוראים לי רוצח וכו'.

אני לא אכנס אתכם לדיון על השפעות הסויה על הצורך אותה, הקשר של סויה ופיטואסטרוגנים הגורמים לבגרות מינית מוקדמת מידי, ועל רעות אחרות.

ידידה שלה, מרצה באוניברסיטה, אמרה לי פעם משהו מאוד נכון. במשך כל האבולוציה  הצמחים "למדו" לפתח חומרים רעילים כדי למנוע אכילת יתר שלהם, מה שלא קורה במוצרים מן החי.

בקיצור, אני אמשיך לכתוב על בשר, ואתם יכולים למחות כמה שתרצו. תיהנו.

אגב, ידעתם שהמקור של המילה צמחוני הוא "צייד גרוע " באינדיאנית?

משחקים מולקולריים

דצמבר 13th, 2009
 

יש לי חוב ישן לגבי בישול מולקלרי.

עכשיו, אחרי שהסברנו כבר על מידת עשיה, למדנו מהי ראקציית מיילרד, נותר רק לחבר בין הדברים.

אם אתם מכינים היום סטייק , לצורך העניין אנטריקוט בדרגת מדיום, יש הדרגתיות במידת העשיה שלו. כלומר, אמנם החלק הפנימי הוא בדרגת מדיום, אבל מעליו יש שכבה של מדיום וול ומעליה יש שכבה של וול דן.

סטייק אנטריקוט. תתעלמו מהחמאה תתרכזו בהדרגתיות.

סטייק אנטריקוט. תתעלמו מהחמאה תתרכזו בהדרגתיות.

 יש שיטה, שאמנם פותחה בצרפת בשנות השבעים, אבל תופסת תאוצה כיום  יותר ויותר. פשוט לוקחים סטייק, מוסיפים לו את התבלינים הרצויים (מלח גס ופלפל גרוס מספיקים לטעמי), מכניסים אותו לשקית ואקום ואוטמים אותה. את השקית שמים באמבט מים חמים המכוון לטמפרטורה הרצויה לנו (לרייר, מדיום, מדיום וול וכו', לכל אחת ממידות העשיה האלו יש טמפ' ספציפית). הבשר שוהה האמבט במשך זמן ארוך (אפשר לילה לצורך הענין). כאשר פותחים את השקית, הסטייק כולו במידת העשיה הרצויה אותה בחרנו.

עכשיו נותר רק לראקציית המיילרד להוסיף את הארומה והטעמים הנוספים. זה מתבצע ע"י צריבה בברנר עם להבה גלויה.

דבר זה נותן לנו סטייק מושלם, במידת עשיה אחת לכל אורך חתך שנעשה, עם שכבה חיצונית קריספית וארומטית.

בתיאבון

משחקי אצבעות

דצמבר 3rd, 2009

אחת הבעיות שתמיד נתקלים איתה כשמתחילים להכין בשר על האש היא שקשה לדעת מתי להוציא את הבשר מהגריל.

איך בעצם יודעים, למשל, מתי הסטייק מדיום?

השיטה הפשוטה ביותר, היא לעשות חתך קטן ולבדוק את הצבע. עכשיו יקומו כולם ויגידו "היי, הנוזלים יברחו". מבחינתי עדיף פי כמה לעשות חתך קטן, ולא לטרטר את הסטייק הלוך ושוב לגריל.

שיטה אחרת תפורט עכשיו.

פשוט מאוד. זוכרים את התשדיר של אורי זוהר ותנועת ש"ס?

ביד שמאל בצעו את התנועה הבינלאומית למילה o.k, ועם האצבע המורה של היד השניה הרגישו את הרכות של הכרית מתחת לאגודל.כך:

b6p1020832

געו בבשר שנמצא על האש, ולאחריו בכרית מתחת לאגודל.חיזרו על פעולה זו מס' פעמים. כאשר שניהם יהיו באותה קפיציות  ,הדבר יציין  את מידת העשיה Rare.

אם תעבירו לאמה, המידה שתתקבל תהיה Medium-rare:

b6p10208351

האצבע הבאה, הקמיצה, מסמנת את מידת העשיה Medium :

b6p1020838

והאצבע האחרונה חביבה, הזרת, מסמנת את דרגת העשיה Well-done:

b6p1020841

מקווה שנתתי טיפ קטן, וחשוב. השיטה דורשת קצת אימון, אבל היא אחלה.

עשיה נכונה

דצמבר 1st, 2009

 

מתנצל שנעדרתי זמן רב, חגים, חו"ל ומילואים חברו להם יחדיו כדי למנוע ממכם פוסטים.

 

הפעם ברצוני לגעת במידות העשיה המקובלות לטופו…. סתם, של בשר, כמובן. 

מידות העשיה האלו מתייחסות למוכנות הבשר. העניין במוכנות הבשר היא שלכל אחד יש ההעדפה האישית שלו. יש כאלו שלא רוצים לראות טיפת ורדרדות או אדמומיות בבשר, ומנגד כאלו שרוצים שהבשר יגע רק לשניה במנגל וזהו. 

ברוב המוחלט שמדברים על מוכנות בשר מדובר בסטייקים, או רוסטביף. מידות אלו אינן רלוונטיות כאשר מדובר בצלי, מרק, נזיד וכו', מהסיבה הפשוטה שהבישול הממושך מביא את הטמפ' הפנימית אל מעל למידת העשיה well-done. 

אז מהן המידות המקובלות? 

- Blue או very rare -  הבשר אדום מאוד בפנים. (46-49 מעלות צלזיוס בנקודה הפנימית ביותר)

 

- Rare -  החלק הפנימי אדמדם.(52-55 מעלות צלזיוס בנקודה הפנימית ביותר)

 רייר

   – Medium-rare- החלק הפנימי ורדרד עם חלקים אדמדמים. (55-60 מעלות צלזיוס בנקודה הפנימית ביותר)

 מדיום רייר

- Medium-החלק הפנימי ורוד כולו. (60-65 מעלות צלזיוס בנקודה הפנימית ביותר)

d79ed793d799d795d79d1

 

- Medium-well – החלק הפנימי ורוד עם חלקים אפורים. (65-69 מעלות צלזיוס בנקודה הפנימית ביותר)

d79ed793d799d795d79d-d795d795d79c2

          

- Welldone - החלק הפנימי אפרפר כולו. (71 מעלות צלזיוס בנקודה הפנימית ביותר).

 d795d795d79c1

 

ישנם חלקים שאינם מומלצים ברמת עשיה מעל מדיום, כמו הסינטה והפילה. הם מתקשים מידי מעל מידה זו. כמו כן, ברמת עשיה blue השומן של האנטריקוט אינו מושך כ"כ לאכילה, הוא פשוט לא צלוי דיו.

יש לזכור כי ככל שהסטייק יותר עשוי כך הוא פחות עסיסי, בשל איבוד הנוזלים (דנטורציה, זוכרים?) .

אני אישית לא ממליץ לעבור את רמת העשיה מדיום. מי שקשה לו עם בשר שנראה לו "חי" מדי יכול פשוט לאכול במקום חשוך יותר. ובנימה פחות מחוייכת, ברמות עשיה של מדיום-וול ומעלה מומלץ שהסטייקים יהיו פרוסים דק יותר.

 

בפוסט הקרוב אלמד שיטה נחמדה לבדיקת מוכנות הבשר.